שתי כתבות.
1.זלנסקי מבקש מנאטו להשתמש בנשק גרעיני מול רוסיה.
2.כותר בעיתון: "האם מלחמה גרעינית קטנה תוכל להחזיר לאחור את נזקי האקלים".
אז עכשיו מלחמה גרעינית היא ככל הנראה אפילו טובה לאקלים.
למעשה מדבר איום ונורא שעלול להכחיד את העולם שאנו חיים בו לרבות את האנושות ואת כלל המגוון הביאולוגי שנמצא תחתיו ולהפוך שטחים נרחבים לבלתי מיושבים לעשרות שנים תוך כדי הפצה של קרינה רדיואקטיבית אשר תשאיר ככל הנראה בחיים רק את ידידינו המקקים הוא ככל הנראה לא איום יותר אלא למעשה תוצאה של מצב רצוי.
מנרמלים לנו מלחמה גרעינית.
וזה סימן רע מאד.
זה סימן רע כי זה מעיד על קבלת ההחלטה.
ועכשיו עוברים לשלב שבו יש לבצע הכנה לתודעה הציבורית שתאמץ ותקבל את ההחלטה שהתקבלה.
התקשורת עובדת מהר.
זמן ההבנייה של מציאות תודעתי חדשה לשלב בו התודעה הופכת למציאות שלנו מתקצר והופך אט אט למיידי יותר ויותר.
בתקופת הקורונה חינכו את כולנו מחדש.
חינכו אותנו להסתגל מהר, לזנוח דפוסי התנהגות מסורתיים מהר ולאמץ אפילו מהר יותר את אלו החדשים.
בתקופת הקורונה המציאות הייתה משתנה מקצה לקצה בעניין של שעות.
אתה הולך לישון כשהכל פתוח וקם בבוקר לסגר מלא.
הולך לישון שמותר לפתוח את העסק וקם בבוקר להנחיה לסגור את העסקים.
הולך לישון כשיש לימודים וקם בבוקר למציאות שבתי הספר סגורים.
כאשר מדובר בנגיף מסוכן שמסתובב המשוואה היא פשוטה.תסתגל או תמות.
משם עברנו לשלב הנרמול.
היכולת לבצע הזזה של חלון אוברטון בכל נושא גם היא הפכה למיידית.
היכולת לקחת נושא שאדם לא ישער בנפשו שניתן אפילו להעלות על הדעת, ודאי שלא לדבר עליו וברגע אחד להפוך את הנושא המתועב לקונצנזוס מקובל חברתית היא יכולת מסוכנת.
שלבו יחד את הזזת חלון האוברטון המיידית, יחד עם אימוץ התנהגותי מהיר המכונה הסתגלות.
והרי לכם מתכון לאסון.
למה?
כי זה מנטרל תהליכי חשיבה מעמיקים.
למעשה קוצר הזמן מנטרל כל צורה של "מחשבה תהליכית".
ובנוסף זה מנטרל את היכולת שלנו להתנגד.
היום אנחנו כבר לא מתנגדים.
היום אנחנו מסתגלים. מתאקלמים.
משלימים עם המציאות כפי שנכפתה עלינו.
וזה. הדבר המסוכן ביותר שיכול היה לקרות לנו.
כי יש דברים. שפשוט אסור לנו לקבל.
ופשוט אסור לנו להשלים איתם.
לכן, עלינו להלחם ולוודא שלא יהיו חלק מהמציאות שלנו.
כותב אדם אטיאס
