היום בבוקר פגשה מיקי קץ פעילת זכויות אדם את פרופ’ גבי ברבש וככה היא כותבת בדף הפייסבוק שלה :
בעוד האדרנלין מפמפם בגופי עדיין,
אני חייבת להבהיר כמה דברים.
המפגש עם גבי ברבש היום לא היה מתוכנן.
אמנם קיבלתי אתמול הכנה מהיקום שמשהו כזה עומד לקרות,
אבל לא תכננתי את זה, זה הגיע לפתחי כמו שאומרים.
ישבתי לקפה עם שני חברים Avi Barak איתי זלאיט – Itay Zalait והנבלה פשוט נכנס למקום, בשאננות שלו, הסגן של אלוהים.
מה שיצא ממני היום היה זעם מצטבר של תקופה ארוכה בה אני
נאלצת, כמו שאר אזרחי מדינת ישראל שלא קנו את שקר הקורונה והונאת הזריקות, לסבול את ההתעללות האינסופית של הממסד והאזרחים בנו ובילדינו.
שנה וחצי בהן אני צועקת את צעקת הנשים שאיבדו הריונות כי אמרו להם שה”חיסון” בטוח, שנה וחצי שאני צועקת על ילדים ובני נוער שמתים מדום לב, שנתיים שילדיי ואני עברנו חרמות ציבוריות, השפלות אינסופיות, מניעת שירותים קהילתיים, קריאת שמות וזלזול מתמשך ובלתי נסבל.
שנתיים וחצי בהם אני שומעת ראש ממשלה קורא לי טרוריסטית מרססת ברחובות, ושר בריאות שקורא להגלות אותי למחנות הסגר, מנהלי בתי חולים כמו ברבש שמציעים לסגור את הילדים שלי בבתים שלהם וקוראים לנו אגואיסטים.
הם קוראים לי מכחישת מדע ומתנגדת חיסונים,
הם קוראים לי מסוכנת ורוצחת,
הם קוראים לי קונספירטורית הזויה,
אבל האמת מתחילה לצאת החוצה.
באיטליה תביעות נגד ראש הממשלה,
באנגליה תביעות נגד שר הבריאות,
בארצות הברית הסנאט רועד בדיוני ההונאה והשקר,
מדינת ישראל עסוקה בביבי או לא ביבי.
מה שיצא ממני היום היה פוסט טראומה שהדחקתי בחודשים האחרונים,
שחשבתי שסיימה את התפקיד שלה לעת עתה, והיום גיליתי שממש ממש לא.
המילים, הזעם, התוכן החלקי מלווים אותי עכשיו, כשגופי עדיין רועד מאדרנלין,
לא לוקחים עם ומדכאים אותו ומצפים שהוא ישב בשקט ויספוג את הרוע והרשע.
גבי ברבש, אתה הזמנת את זה על עצמך.