כותב עוז קורן: הקורונה וילדי ישראל ניתוח נתוני הילדים ובני נוער בגילאי 0 עד 20

כבר כשבועיים צועקים לנו: ״גל הילדים״ בכל כלי התקשורת. מדובר בכתבות, כרזות ופרסומים שמראים לכאורה,שהילדים בגילאי ‎11-5 הם אלה שמובילים כרגע את הגל הבא. לדוגמא הפוסט הזה בפייסבוק שטוען שילדים בני 11-0 באופן ספציפי מהווים %50 מהמאומתים בישראל.

 

זה נשמע לי ממש מוזר אז יצאתי לבדוק לעומק. אני מאוד שמח שעשיתי את הניתוח הזה, כי לא רק שהטענה הנ״ל היא מוטה לחלוטין (כמו רוב הטענות של משרד הבריאות בהקשר של וירוס הקורונה), אלא שגיליתי עוד כמה דברים מעניינים ולכן החלטתי לכתוב את המאמר הזה.
במאגר הנתונים הממשלתי ישנה טבלה שנקראת טבלת אוכלוסיה צעירה, וממנה שאבתי את נתוני הילדים ובני הנוער בגילאי 20-0 .הטבלה הזו נותנת לנו נתונים של מספר בדיקות ומספר מאומתים לכל שבוע החל ממרץ 2020.
מכיוון שהטבלה היא בחיתוך של גיל וגם אזור בארץ, היה צורך לעבד את הנתונים באקסל נפרד, כדי לייצר את הגרף שאנחנו רואים כאן למטה. הגרף מראה כמות בדיקות (למטה) ומספר מאומתים (למעלה) שבועי בפילוח גילאים: בין היחס (החיוביים אחוז את גם הוספתי המאמר שבהמשך לגרפים. 0-2, 3-5, 6-8, 9-11, 12-14, 15-17, 18-20 מאומתים לבדיקות). בנוסף, בעמוד האחרון צרפתי את גרף המאומתים הכללי בישראל, כדי שתהיה נקודת ייחוס.

כשאנחנו מסתכלים על השתלשלות הקורונה בישראל מאז מרץ 2020 בצורה כרונולוגית (אצל בני 20-0 ,)היום כבר אפשר לראות כמה נקודות מאוד מעניינות. אני הולך לדבר על כל נקודה בנפרד באופן כרונולוגי, ולבסוף נדבר על הנקודה האחרונה שהיא כאמור: ״גל הילדים״ של נובמבר 2021.


גל 1 – תחילת הקורונה בישראל
הקורונה הגיעה לישראל בתחילת מרץ 2020 .בדומה לשאר העולם גם בישראל היתה פאניקה ופחד אדיר מהלא נודע, ולכן מהר מאוד ישראל נכנסה לסגר (14 במרץ), שהלך והתהדק עד סוף מרץ 2020 .ב- 18 באפריל החלה ירידה במספר החולים, ומספר המחלימים כבר היה גבוה ממספר החולים. מאז ועד 29 במאי, לא עלה מספר החולים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת.

בעקבות הנתונים החלו לבחון בממשלה הקלה על המגבלות וחזרה לפעילות מלאה של המשק באמצעות התו הסגול ומערכת החינוך.
כשאנחנו מסתכלים על חלקם של הילדים בגל הראשון, ניתן לראות שכמות המאומתים היתה בעיקר בקרב שכבות הגיל 20-18) הקו הכחול) ו – 17-15) הכתום). אצלם גם היו רוב הבדיקות [1.[ מצד שני – אם מסתכלים על היחס בין בדיקות למאומתים, אנחנו רואים בשבועות האלה הרבה בלאגן [2 .[כנראה
בגלל שתי סיבות עיקריות:
הראשונה – בגלל בעיות לוגוסיטקה רבות בהקמת מערך הבדיקות, באופן כללי לא בדקו אנשים סתם, אלא רק אם היו להם סמפטומים ו/או ביקשו הפנייה לבדיקה.
השניה – סטיית התקן בשלב זה כנראה מאוד גדולה בעיקר בגלל הכמות הקטנה של המאומתים. בנוסף, כדאי להסתכל על השבועיים האחרונים של חודש מאי 2020 ,שם היתה קפיצה במאומתים בקרב בתי ספר שחזרו ללימודים, ובעיקר בגמנסיה העברית בירושלים. קפיצה זו בקרב ילדים בני 14-12) בצבע תכלת) ו – 17-15
(בצבע כתום) [3 [מהווה למעשה את תחילתו של גל 2 בישראל.

גל 2 – התקדמות הקורונה
מסוף מאי 2020 בעקבות מה שהיה בגמנסיה העברית ובבתי ספר נוספים, ועד אמצע יוני העלו בהדרגה את כמות הבדיקות, אך לא איתרו מאומתים רבים. [4 [וזה בניגוד לגילאי 20 ומעלה, שם כן החלה עליה מתונה במאומתים. באמצע יוני חזרו להתקיים אירועי שמחות ותרבות, דבר שהגביר את קצב עליית המאומתים, ולמרות כל מיני הגבלות ונסיונות לבלום את הגל, במהלך חודש יולי העליה רק התגברה. עם מינויו של רוני גמזו ל״ממונה הקורונה״ בסוף יולי, הורידו את כמות הבדיקות וכמות המאומתים ירדה [5 ,[אך רק לכמה שבועות בודדים.
תכנית רמזור נכנסה לתוקפה ב – 6 בספטמבר, ומהר מאוד ראו את כשלונה. כמות הבדיקות זינקה לשיאים חדשים (במיוחד בילדים), וביחד איתה כמובן כמות המאומתים. עד לשיא הגל בשבועיים האחרונים של ספטמבר, שם רואים שיאים של קרוב ל – 20,000 בדיקות בשבוע (גילאי 17-15 וגם 20-18 ,(וכ- 3500 עד 4,000 מאומתים חדשים בשבוע [6.[
הסגר השני החל מערב ראש השנה, 18 בספטמבר, וב – 25 בספטמבר כבר הידקו את הסגר עוד יותר. ב – 13 באוקטובר אושרו מעט הקלות, וב – 17 באוקטובר תם הסגר למעט בערים אדומות. למרות כמות בדיקות חריגה שנראית בשבועיים האחרונים של אוקטובר, בעיקר אצל גילאי 20-18 ו- 17-15 ,כמות המאומתים היתה קטנה יחסית [7

גל 3 – גל החורף + הניסוי הגדול של פייזר בישראל
החל מהשבוע השני של נובמבר ועד סופו נראית עליה מאוד מתונה בכל ישראל, כולל בכל שכבות הגיל הצעירות, שהתקדמו כמקשה אחת. ניתן לראות בבירור איך הגדילו את כמות הבדיקות בצורה הדרגתית, מה שהוביל ליותר ויותר מאומתים, וזה כחלק משיטות לייעול הבדיקות (איגום) [8 .[מה – 1 בדצמבר, בו ישראל חצתה שוב את קו ה – 1,000 מאומתים ביום, העלייה כבר הפכה יותר תלולה. והחלו שיחות בממשלה לגבי סגר נוסף, אך הוחלט להמתין ל – 2,500 מאומתים ביום (בממוצע שבועי). ב – 20 בדצמבר כבר היו כ – 2,500 מאומתים ביום, ולכן הוחלט על סגר החל מה – 27 בדצמבר, שבניגוד לקודמיו, מוסדות הלימוד המשיכו כרגיל.


במקביל, ב – 20 בדצמבר החלו את מבצע החיסונים בישראל. תוך שבועיים (עד 2 בינואר) נתנו מנה ראשונה ללמעלה ממיליון בני 60 ומעלה, ועד 6 בינואר נתנו מנה ראשונה לכ – 6.1 מיליון בני 60 ומעלה.
ב – 10 בינואר החלו לתת את המנה השניה. ב – 13 בינואר החלו לחסן בני 50 ומעלה וב- 17 בינואר (שיא הגל!) כבר החלו לחסן בני 45 ומעלה. ב – 20 בינואר כבר החלו לחסן בני 35 ומעלה בקופות החולים עוד לפני אישור משרד הבריאות. ב- 23 בינואר החלו לחסן בני 18-16 לקראת בחינות הבגרות והמיונים לצה״ל. ניתן לראות בגרף שזה גרם להם להידבק הרבה יותר מהשאר, וזה תרם לעוד נקודת שיא בגרף הכללי (1 בפברואר) [9.[ ב- 4 בפברואר הורה משרד הבריאות לקופות החולים, לחסן כל אזרח מעל גיל 16 .עד אותו היום כ – %50 מכלל הזכאים (16 (+קיבלו לפחות מנה 1.

ב- 7 בפברואר הוסרו חלק מהמגבלות, וחלק ממערכת החינוך נפתחה ב- 11 בפברואר (גנים וכיתות א׳ עד ד׳). ב – 15 בפברואר הקלות נוספות ופתיחת עוד כיתות (ה׳ – ו׳), וב – 21 בפברואר הקלות נוספות: חדרי כושר, בתי מלון, בריכות שחייה וכו׳. כתוצאה מהחזרה ראינו זינוק בכמות הבדיקות בשבועות האלו וגם עלייה מתונה בכמות המאומתים בעיקר בגילאי 5-3 ,8-6 ו 11-9) אדום, ירוק וסגול) [10.[ ב- 2 במרץ הודיע משרד הבריאות כי יתחילו לתת חיסון גם למחלימים, אשר עברו לפחות 3 חודשים מיום החלמתם. במהלך חודש מרץ ישראל התקדמה עם יציאה הדרגתית מהסגר, תוך כדי המשך החיסונים. עד סוף מרץ קיבלו מנה
ראשונה כ – 5.25 מיליון אזרחים. עד סוף חודש אפריל קיבלו מנה ראשונה כ – 4.5 מיליון ומנה שניה כ – 5 מיליון. למרות כמות בדיקות חריגה שנראית במהלך אפריל, בעיקר אצל גילאי 14-12 ,11-9 ,ו- 8-6 ,במטרה למצוא מאומתים בקרב ילדים לא מחוסנים, כמות המאומתים היתה קטנה מאוד כי הגל פשוט נגמר [11

גל 4 – גל הבדיקות והבוסטר
אחרי כחודשיים (מתחילת אפריל ועד תחילת יוני), בהם ראינו דעיכה דרמטית של כמות המקרים בכלל ישראל, ובילדים בפרט, הוחלט לאפשר למתבגרים בני 16-12 להתחסן, החל מה – 6 ביוני. ב – 13 ביוני הושבעה הממשלה החדשה בראשות בנט, רק כדי לגלות שמתחילה עלייה במקרי ההדבקה. ספציפית במתבגרים גילאי 16-12 ,כפי שניתן לראות בבירור בגרף המאומתים (בצבע תכלת) [12 .[תוך כשבועיים החלו לבדוק את כלל שכבות הילדים ושאר האוכלוסיה, וב – 1 ביולי כבר הורגשה תחילת הגל הרביעי. הנרטיב ששידרו היה שזה וריאנט חדש (דלתא) שהגיע לישראל, ומי שגרם לעלייה הם הלא-מחוסנים. אולם היום ברור ,שמי שהתחיל את הגל הם המתבגרים שהחלו להתחסן, ומי שהקפיץ את הגל הם בכלל המחוסנים שיעילות החיסון שלהם התפוגגה לחלוטין, ולכן החליטו על מבצע הבוסטר.

המבצע שהתחיל ב- 30 ביולי מגילאי 60 ומעלה, התרחב לכלל האוכלוסיה מעל גיל 16 ,תוך חודש. ככל שנתנו את הבוסטר ליותר אנשים ככה הגל עלה יותר גבוה.
עד 17 בספטמבר (שיא הגל) חוסנו 3 מיליון איש בבוסטר. במקביל למבצע חיסוני הבוסטר, ניתן לראות את כמות הבדיקות העצומה שביצעו ברמה היומית. כאשר בשיא הגל, בוצעו למעלה מ – 186,000 בדיקות ביום (!), רובן כמובן אצל ילדים גילאי 5-3 ,8-6 ו – 11-9) בצבעים אדום, ירוק וסגול בהתאמה) [13.[ בסוף ספטמבר כבר הורגשה ירידה בגל (במקביל לירידה בכמות המתחסנים היומית). בימים הראשונים של חודש אוקטובר הממוצע הנע ירד לקצת יותר מ-3,000 מאומתים ביום, ועד סוף אוקטובר הממוצע הנע היומי ירד לכ – 660.
חשוב לציין, שרוב המאומתים בגל הרביעי (למעלה מ – %55 מהמאומתים) היו ילדים ובני נוער בגילאי 19-0 .בגלל כמות הבדיקות האדירה, הגל הרביעי היה מאופיין גם באחוז חיוביים יותר נמוך מהגלים הקודמים: כ – %11 חיוביים בשיא הגל לעומת %16% – 22 בשיא הגלים הקודמים.

גל 5 – ״גל הילדים״
תאמינו או לא אבל גל 5 כבר פה. הוא החל להיבנות כאשר פייזר פרסמו את תוצאות הניסוי בילדים 11-5 בתאריך 2021.9.20] 14 .[מאותו שבוע למרות הירידה בכמות הבדיקות בכל שאר הילדים (וגם באוכלוסיה המבוגרת), אנחנו יכולים לראות בברור שאת שתי שכבות הגילאים 8-6) הירוק) ו – 11-9) הסגול) המשיכו לבדוק באינטנסיביות הרבה יותר גדולה (פי 4-3 יותר!). כך למעשה יצרו הפרדה בין גילאי 11-6 בכמות הבדיקות וגם בכמות המאומתים [15.[
מדוע הם עשו את זה?
כדי לבנות את התרחיש שבו הילדים בני 11-5 הם אלו שאצלם יש את רוב ״התחלואה״ (או יותר נכון מאומתים, כי הם לא באמת חולים), וזאת כדי שיוכלו ללחוץ על ההורים לחסן אותם.
אז איך עושים זאת? איך משנים נרטיב כשכבר מתחילת הקורונה כולם יודעים שהקורונה אינה מחלת ילדים? זה נכון שהילדים נדבקים בקורונה כמו בהרבה וירוסים נשימתיים אחרים, אך לשמחתנו הם לא באמת חולים. אם נסתכל על זה, מההתחלה ועד היום אומתו כ – 550,000 בני 19-0 .מתוך אוכלוסיה של כ – 3.3 מיליון. מתוכם חלו קשה פחות מ – 200 ,כאשר ידוע שרוב אלו שחלו קשה הם עם מחלות רקע קשות אחרות. כל 13 הילדים ובני הנוער שלצערנו נפטרו לכאורה מקורונה, נפטרו ממחלות רקע אחרות עם קורונה.
איך משכנעים הורים לחסן את ילדיהם הקטנים והבריאים? כאשר ידוע שאין להם סיכון מהקורונה? זה תהליך שמורכב מכמה חלקים: ראשית, צריך להבין שתהליך האישור לילדים לקח כחודשיים מאז שפייזר כאמור פרסמה את תוצאות ה״מחקר״ שלה ב – 20 בספטמבר. מחקר זה לכל הדעות היה קטן מידי, קצר מידי, והתוצאות היו פשוט חסרות משמעות.
ולמרות התנגדות חזקה ממומחים רבים, ה – FDA ,עדיין העניק אישור חירום ב – 29 באוקטובר לחסן ילדים בתכשיר פייזר אמנם עם מינוך נמוך יותר, אך בתרכובת שונה במקצת מזו שניתנה לילדים במחקר (!). בישראל לא עברו שבועיים, וועדת הקורונה אישרה את חיסוני הילדים, שהתחילו ב – 23 בנובמבר.
אז במהלך החודשיים הללו, כאילו משום מקום התחילו לדבר בלי סוף על תופעות הפימס והלונג קוביד. שתי תופעות יחסית נדירות שללא ספק יכולות להופיע גם אצל מחוסנים. כדאי מאוד לקרוא את נייר העמדה הזה כדי להבין יותר.
וכדי לייצר פחד נוסף, בימים האחרונים הופיע גם ואריאנט חדש (אומיקרון), שעלול להיות הרבה יותר מסוכן, או שלא.

אז כאמור גל 5 כבר התחיל.
כפי שאפשר לראות בימים האחרונים בדש-בורד, בדיוק בזמן שהתחילו לתת את החיסונים לילדים

עוד צירוף מקרים?
יכול להיות.
אבל בכל מה שקשור לקורונה בישראל, אני כבר מזמן הפסקתי להאמין בצירופי מקרים.
מה לדעתי צפוי לקרות מכאן ככל שיותר הורים יחסנו את הילדים הקטנים, כך הגל יתעצם. הם יתחילו להדביק יותר ויותר אחים שלהם, קטנים
וגדולים יותר, וגם את ההורים, ללא קשר אם הם קיבלו בוסטר או לא.
כמו תמיד ירדפו ויפעילו סנקציות כנגד הלא-מחוסנים והלא-מבוסטרים, אך זה כמובן לא ימנע מהמבוסטרים להידבק. מה שיוביל לקונצנזוס לגבי דעיכת הבוסטר ומתן מנה 4 באזור אמצע ינואר. בין אם הואריאנט החדש יתפוס את מקומו של ואריאנט הדלתא או לא, לצערי צפוי לנו חורף (ינואר-פברואר) קשה מאוד, במיוחד אם יתחילו עם המנה הרביעית

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן