*עדכון חיסון #2
חשוב לנו לעדכן אתכם בשני מחקרים שפורסמו לאחרונה סביב נושא דלקת שריר הלב בילדים ונוער, כיוון שלצערנו, משרד הבריאות אינו מתחשב בנתונים העולים בעולם. לאור ההתעלמות של משרד הבריאות, חשוב שאתם, ההורים, תקבלו את המידע השלם ותחליטו כיצד אתם מביאים זאת בחשבון במערך השיקולים האישי שלכם – האם לחסן או לא לחסן את הילדים.
*אז מה אנחנו מביאים לכם היום?
שני מחקרים שמלמדים על היארעות מיוקרדיטיס גבוהה משחשבנו, ובגיל צעיר משחשבנו.
*מתחילים?
אז נזכיר: דלקת בקרום הלב או בשריר הלב (פרי/מיוקרדיטיס) היא אחת מתופעות הלוואי המדאיגות המופיעות בסמוך לחיסוני פייזר בצעירים. ועדת בדיקה שהוקמה בארץ מצאה כי הסיכון למיוקרדיטיס אחרי חיסון בבנים בגיל 16-19 עומד על מקרה אחד לכל 6,600 מתחסנים, פי 13.6 מההיארעות הצפויה לגיל זה [1]. באותה תקופה, לא חוסנו ילדים מתחת לגיל 16, כך שהשפעת החיסון על שריר הלב שלהם – לא נבדקה.
*כעת, מתפרסם מחקר המביא נתונים גם לגבי שכבת הגיל הצעירה יותר [2].
המחקר, שנערך בהונג קונג, עקב במשך 3 חודשים אחרי ילדים בגילי 12-17 שחוסנו בחיסון פייזר, ומצא כי דלקת קרום הלב או שריר הלב (פרי/מיוקרדיטיס) הופיעה באחד מכל 5,400 מתחסנים, פי 42 מההיארעות בשנת 2019 באותה קבוצת גיל. כאשר בחנו ספציפית את נושא דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) לאחר מנת החיסון השנייה בבנים בגיל 12-17, נצפתה הופעה של דלקת שריר הלב באחד מכל 2600 מתחסנים, פי 55.5 מההיארעות בשנה הקודמת, ויותר מפי 2.5 מההיארעות שנצפתה על ידי ועדת הבדיקה הישראלית.
*מעבר לנושא ההיארעות, עולה פעמים רבות שאלת המשמעות והחומרה של דלקת שריר הלב. אמנם, זו מחלה קלה וחולפת במרבית המקרים, אולם במיעוט המקרים היא עשויה להיות מסוכנת, לגרום לפגיעה בתפקוד הלבבי בטווח הארוך, להפרעות קצב ואף למוות – כפי שתועד גם במחקר הישראלי של פרופ' מבורך [1].
*בהתאם, מחקר שפורסם בכתב עת מוביל ברפואת הלב [3], בדק 140 מקרי מיוקרדיטיס בארה"ב בצעירים מתחת לגיל 21.
המחקר מצא כי 94% מהמקרים היו אחרי חיסון פייזר וכ-91% היו לאחר מנת החיסון השנייה.
הנתון החשוב עוד יותר הוא שמחצית מהמקרים של דלקת שריר הלב לאחר החיסון היו של ילדים מתחת לגיל 16 (נציין שהמחקר לא בדק ילדים מתחת לגיל 12, כיוון שנערך בטרם אושרו החיסונים לגיל 5-11).
נזכיר שוב – כי בישראל נדרשים ילדים בגילי 12-16 בישראל למנת דחף שלישית על מנת להיות מוגדרים כמחוסנים, בניגוד למקומות רבים בעולם, כאשר יש מדינות שנותנות רק חיסון אחד מטעמי בטיחות [4,5].
*80% מהילדים נזקקו לטיפול תרופתי, ומעל 20% נזקקו לטיפולים מתקדמים או לאשפוז בטיפול נמרץ. על אף שברובם המכריע של המקרים השתקם תפקוד הלב, מציינים החוקרים כי נדרש מעקב ממושך בכדי להבין את השלכות מצב זה (מאחר שידוע כי מיוקרדיטיס עלולה לגרום, במקרים מסוימים, לנזק ארוך טווח לשריר הלב).
*כזכור, גם ה-FDA דרש מספר מחקרים אורך לאורך שנים, בכדי לעמוד על שכיחות ומשמעות התופעה. ה-FDA דורש את ביצוע המחקרים כיוון שלטענתו אין די במנגנוני הניטור השגרתיים שמשתמשים בהם לאחר שיווק תרופה ("פוסט מרקטינג") [6]. עוד נזכיר שגם בנוגע לתופעות לוואי אחרות – המחקר הקליני טרם הסתיים [7].
*לאור הנתונים המעודדים מכל העולם, כי הקורונה אינה פוגעת בילדים אלא במקרים נדירים, ולאור כך שהחיסון לא הוכח כמונע את השלכותיה ארוכות הטווח או כבעל ערך להגנה על הסביבה – נדרשת שקיפות מלאה ממקבלי ההחלטות והצגת כל המידע מול ההורים השוקלים כעת האם לחסן את ילדיהם.
*במיוחד לאור הנתונים לעיל, חשוב להזכיר את הבסיס המובן-מאליו של אתיקה רפואית, שנשחקה ונרמסה במשבר הקורונה: ההחלטה להתחסן היא החלטה אישית של כל מטופל, או במקרה זה – של הורי המטופל. יש לקבל את ההחלטה מתוך שיקולים רפואיים בלבד, וניסיון לזהם מערכת שיקולים זו בהפחדות, איומים וסנקציות, הינו חטא מוסרי ואתי, שאת מחירו נשלם באמון הציבור במערכת הרפואה – לשנים רבות קדימה.
