מחקר שנערך על ידי מומחים ממחלקות לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות בגרמניה, והתבסס על נתונים משלוש מערכות רישום לאומיות, מצא שמתוך כמיליון וחצי ילדים שנדבקו בקורונה, אף ילד בן 5-11 לא נפטר, ושיעור האשפוזים עמד על 0.2 ל-10,000. הממצאים עולה בקנה אחד עם נתונים שדווחו כבר ממדינות אחרות, כמו גם עם הנתונים מישראל, שגם בה אף ילד בריא לא נפטר מקורונה
בזמן שבישראל, משרד הבריאות, שמוטרד מההיענות הנמוכה של ההורים לחסן את הילדים הקטנים, מתכונן במרץ להתחיל לחסן השבוע בבתי הספר, כפי שהבהיר היום (שני) ממונה הקורונה פרופ' זרקא, בגרמניה, ראש ועדת החיסונים (STIKO) תומס מרטנס הצהיר שלא יחסן את ילדו שלו בשלב זה. הסיבה לכך, הוא הסביר, היא שאין מספיק נתונים על בטיחות החיסון מישראל ומארצות הברית, שבהן כבר החלו בחיסון גילאי 5-11. לדבריו, מאחר שהקורונה עצמה אינה מסוכנת לרוב לילדים, וגם נזקים ארוכי טווח מהקורונה לא נצפו בילדים צעירים, עלינו להיות בטוחים באופן מיוחד שהחיסון נסבל היטב בטווח הארוך.
הוא לא אמר את הדברים במקרה. אפס ילדים מתו בגרמניה בגילאי 5-11 – כך מצא מחקר שפורסם לפני כמה ימים על ידי מדענים מגרמניה באתר הטרום פרסום medRxiv.
החוקרים, מומחים מבתי חולים לילדים ומחלקות לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות בילדים בגרמניה, דיווחו ש-1,484,346 ילדים בגרמניה נדבקו בקורונה במהלך 15 החודשים הראשונים למגיפה. אף על פי כן, אפילו ילד בריא אחד בגילאי 5-11, ולמעשה, בקרב גילאי 5-18 לא מת במדינה בתקופה זו.
על מנת לספק הערכות אמינות אודות האשפוזים ומקרי המוות מקורונה ומ-PIMS, החוקרים שילבו נתונים משלושה מקורות – מחקר לאומי על שכיחות מקרי הקורונה בילדים עד גיל 17, שנערך מיוני 2020 ועד מאי 2021 ב-14 בתי חולים ברחבי גרמניה; מערכת ההודעות הסטטוטורית בגרמניה, הכוללת נתונים זמינים לציבור על זיהומים בקורונה שאושרו במעבדות בגרמניה; ומערכת הרישום הארצית על אשפוזי ילדים ומתבגרים עם קורונה או PIMS, שהוקמה במרץ 2020, סמוך לתחילת המגיפה, ובמאי 2020 הורחבה כדי לכלול גם מקרי PIMS, כשכל בתי החולים לרפואת ילדים בגרמניה והאיגודים הרפואיים למחלות זיהומיות בילדים ולרפואת ילדים הוזמנו להשתתף בה.

אפילו ילד בריא אחד בגילאי 5-18 לא מת מקורונה בגרמניה |
הממצא של אפס תמותה בגילאי 5-11 בולט על רקע העובדה שאוכלוסייתה של גרמניה מונה כ-84 מיליון איש וכ-13.7 מיליון בני פחות מ-18. "הסיכון הנמוך ביותר נצפה בקרב בני 5-11 ללא מחלות רקע", כתבו החוקרים. "שיעורי התמותה לא ניתנים לחישוב, בשל היעדר מקרים". בנוסף, דיווחו החוקרים כי "מוות עקב PIMS אינו מופיע ברשימה, מכיוון שאף אחד מהמקרים המדווחים של PIMS בגרמניה לא מת".
יתירה מכך, אחת הטענות שמעלות רשויות הבריאות כחלק מהקמפיין לעידוד חיסון הילדים היא שהחיסון יכול להגן על הילדים עצמם מפני מחלה חמורה ואשפוזים. ואולם, החוקרים מצאו שגם תחלואה חמורה היא נדירה בגילאים הצעירים. הסיכון שילד בריא בן 5-11 להזדקק לאשפוז בטיפול נמרץ עמד על 0.2 ל-10,000, כתבו החוקרים.
עוד נמצא במחקר כי ילדים עם מחלות רקע היוו כמעט מחצית מכלל המקרים הדורשים התערבות טיפולית (415 לעומת 543) ושני שליש מהמקרים הדורשים אשפוז נמרץ (171 לעומת 82). זאת, למרות שהם מהווים רק חלק קטן מאוכלוסיית הילדים. הם גם היוו כ-40% מסך מקרי המוות בקרב בני 0-18.
הניתוח מצא ששיעור מקרי המוות בבני 0-18 באופן כללי בגרמניה עמד עד מאי 2021 על 0.09 לכל 10,000 ילדים. לאורך כל התקופה נרשמו 14 מקרי מוות, אם כי רק 13 מהם היו רשומים במרשם ה-DGPI, ומתוכם, חמישה מקרים היו של ילדים עם מחלת רקע קשה שהיו בטיפול פליאטיבי לפני שנדבקו בקורונה.
לדברי החוקרים, נתונים אלה, המצביעים על סיכון נמוך ביותר בילדים למהלך מחלה חמורה המצריך טיפול התערבותי, אשפוז בטיפול נמרץ, או כרוך במוות, עולה בקנה אחד עם נתונים שדווחו כבר ממדינות אחרות.
כך לדוגמה, במאמר שפורסם במאי השנה בכתב העת Lancet Childe & Adolescent Health דווח כי בארה"ב, בריטניה, איטליה, גרמניה, ספרד, צרפת ודרום קוריאה, מקרי מוות מקורונה בילדים נותרו נדירים עד פברואר 2021, עם 0-17 לכל 100,000 אנשים באוכלוסייה.
המצב זהה למעשה גם בישראל. לאורך כל תקופת הקורונה – מתחילתה ועד היום, אומתו כ-550 אלף בני 0-19 מתוך אוכלוסיה של כ – 3.3 מיליון. מתוכם, בהתאם לטענה ולהגדרות של משרד הבריאות, חלו קשה פחות מ-200, כאשר ידוע שמרבית החולים הקשים סבלו ממחלות רקע קשות. למעשה, גם בישראל אף ילד בריא לא נפטר מקורונה. כל 13 הילדים ובני הנוער המוגדרים על ידי משרד הבריאות כמתי קורונה, נפטרו ממחלות רקע אחרות עם קורונה.
כתבה של חדשות זמן אמת , כותבת יפה שיר-רז