אז, כידוע, לפני שנה קיבלתי את החיסון שלי נגד קוביד כשנרשמתי בשמחה לניסוי קליני כאן בארצות הברית עם AstraZeneca. אני כמשתתפת בניסוי קליני, כל הזמן הרגיע אותי שאם משהו ישתבש, הכל יהיה יסודי ומפוקח בקפדנות.
פרוטוקולים קיימים כדי לספק רשת ביטחון, שהנתונים ייאספו והיתרונות כמו גם הסיכונים יוערכו וייחשפו לציבור. מעולם לא הייתה לי בעיה עם חיסון כלשהו. אז חשבתי שגם זה יעבור חלק. לא עניין גדול. טרם מעורבותי, הסכימה חברת התרופות לשלם כל הוצאה רפואית, כתוצאה מפציעה אפשרית, לצערי, בשל חוסר תמיכה מצידם. נאלצנו לממן לשלם עבור ההוצאות הרפואיות שלנו. כמו המשפט של מאדי. הייתה לנו אפליקציית מעקב כמו בניסיון של מאדי. לאפליקציית המעקב היו תסמינים מוגדרים מראש ברשימת תבליטים ללא צורה חופשית להוספת תסמינים אחרים. כל דבר כמו עקצוץ רעידות, פרכוסים פרסתזיות, בעיות לב, חולשת גפיים. לא הייתה לנו דרך לעקוב אחר זה דרך האפליקציה.
דוח הניסוי הקליני שפורסם על ידי ה-Engel, New England, Journal of Medicine, שיש לי את השקף הזה אומר שהמנה השנייה נדרשת כדי להמשיך במחקר כי התגובה שלי הייתה כה חמורה. AstraZeneca אמרה לי שאסור לי לקבל את המנה השנייה. הם זורקים אותי מהמחקר. הנתונים שלי אבדו. לא נכללתי מתוצאות הניסיון, הגישה שלי לאפליקציית הניסוי נמחקה. זה שונה ממה שנמצא בדו”ח, שאומר שאנשים אלה בחרו לוותר על המנה השנייה.
לא הצלחתי להגיע לחיסון השני והורחקתי. למה הנתונים האלה לא חשובים? דו”ח הניסוי הקליני גם אומר, תופעות לוואי חמורות יירשמו מרגע הסכמה מדעת חתומה ועד יום 730. שמעתי מהם לאחרונה ביום 60.