החוזים החדשים מראים כי פייזר נקטה עמדה נוקשה במרדף אחר רווחים עם החשיפות והסיכונים הנמוכים ביותר.”בחוזים, האינטרסים של פייזר מונחים תמיד מעל ציווי בריאות הציבור”, אמר זין ריזווי, חוקר ב – Public Citizen שפרסם את הדו”ח.” זה לא רק עניין של זמן עד שהאינטרסים של פייזר יעלו”.שרון קסטילו, דוברת פייזר, אמרה כי הוראות הפרטיות הן “סטנדרטיות לחוזים מסחריים” ו “נועדו לחזק את האמון בין הצדדים, כמו גם להגן על מידע מסחרי רגיש המוחלף במהלך המשא ומתן”
.
Washington Post:
“אזרח ציבורי גילה נושאים משותפים בחוזים, כולל לא רק סודיות, אלא גם שפה האוסרת על תרומות מינונים של פייזר. המחלוקות נפתרות בבתי משפט לבוררות חשאיים, כאשר פייזר רשאית לשנות את תנאי החלטות המפתח, כולל מועדי אספקה, ולדרוש את נכסי המדינה כבטוחה.
מומחים שחקרו את תנאי החוזים עם ממשלות זרות הציעו כי חלק מהדרישות היו מוגזמות. בחוזים שנחתמו עם ברזיל, צ ‘ ילה, קולומביה והרפובליקה הדומיניקנית, מדינות אלה איבדו את “חסינותן נגד מעצרם המונע של כל אחד מהנכסים (שלהם)”.
“זה כמעט כאילו החברה ביקשה מארצות הברית לספק את הגרנד קניון כבטוחה”, אמר לורנס גוסטין, פרופסור למשפטים לבריאות הציבור באוניברסיטת ג ‘ ורג ‘ טאון.
החברה דחתה את ההיגיון הזה. “פייזר לא התערבה ואין לה שום כוונה להתערב בנכסים דיפלומטיים, צבאיים או משמעותיים מבחינה תרבותית של מדינה כלשהי”, אמר קסטילו. “להציע את ההפך הוא חסר אחריות ומטעה.”
נראה כי חלק מהדרישות החוזיות האטו את פריסת החיסון במדינות מסוימות. לפחות שתי מדינות סירבו למשא ומתן וביקרו בפומבי את דרישות החברה. עם זאת, מאוחר יותר הגיעו השניים להסכם עם פייזר.
בחוזים עם ברזיל, צ ‘ ילה, קולומביה, הרפובליקה הדומיניקנית ופרו, נאלצו הממשלות לחתום על מסמך שקבע כי כל אחת מהן “מוותרת באופן ישיר ובלתי הפיך על כל זכות חסינות שהיא או נכסיה עשויים להחזיק או לרכוש בעתיד”. הארבעה הראשונים גם דרשו לוותר על חסינות נגד מעצר “מזהיר” של נכסיהם.חברת Public Citizen גילתה חוזים המחייבים ממשלות “להחזיר, להגן ולהגן על פייזר” מכל תביעות, תביעות, פעולות, תביעות, נזקים, עלויות והוצאות הקשורות לקניין הרוחני של החיסונים”.