פייזר – היסטוריה של שחיתות ,הונאה וניסויים בבני אדם

כיצד הצליחה פייזר למתג את עצמה מחדש כמושיעת האנושות?

אחת התמורות התרבותיות המשמעותיות ביותר בשנתיים האחרונות הייתה האדרה החדשה של תעשיית התרופות. תעשייה מוכת עשרות שנים של הונאה, שחיתות ועבריינות הצליחה למתג את עצמה במהירות מחדש כמושיעת האנושות במהלך משבר קוביד-19. אבל שום דבר לא השתנה מטבעו. ביג פארמה עדיין מעריכה את הרווחים של בעלי המניות יותר מחיי האנשים.

סוכנויות הרגולציה עדיין פועלות כדלתות מסתובבות לענקיות התרופות שהן אמורות להסדיר. ביג פארמה עדיין שולטת במאמצי הלובינג בוושינגטון הבירה ומוציאה מיליארדים מדי שנה בפרסום מוצרים. למרות האופי המושחת לשמצה של תעשיית התרופות, מנכ”ל פייזר, אלברט בורלה, טען במהלך ראיון בנובמבר 2021, כי קבוצה קטנה של “אנשי מקצוע רפואיים” שמפיצים בכוונה “אינפורמציה שגויה” ביקורתית על נרטיב החיסון של פייזר הם “פושעים”.

נראה שבורלה שכח מההיסטוריה של החברה שלו.

היסטוריה ארוכה של התנהגות פלילית

בשנת 1992, פייזר שילמה בין 165 מיליון דולר ל-215 מיליון דולר כדי ליישב תביעות הנובעות משבירת שסתום הלב Bjork-Shiley Convexo-Concave שלה, שבאותה עת הביא לכמעט 300 מקרי מוות, ועד לשנת 2012 הביא ל-663 מקרי מוות .

ב-1994, פייזר שילמה 10.75 מיליון דולר כדי ליישב את טענות משרד המשפטים לפיהן החברה שיקרה כדי לקבל אישור פדרלי לשסתום לב מכני שנשבר והרג מאות חולים ברחבי העולם. במסגרת ההסדר, פייזר הסכימה גם לשלם 9.25 מיליון דולר בשנים הקרובות כדי לפקח על מטופלים שקיבלו את המכשיר בבתי החולים של מינהל הוותיקים או לשלם עבור הסרתו. העסקה זכתה לביקורת מצד פעילי זכויות צרכנים שהפצירו בפקידי ממשל להגיש כתבי אישום פליליים ופעלו למען ענישה אזרחית תלולה יותר לחברה בשווי מיליארדי דולרים שכיסתה על חששות בטיחות גם כשהמכשיר הרג חולים.

בשנת 1996, פייזר נתנה תרופה ניסיונית במהלך ניסוי קליני על 200 ילדים בניגריה, אך מעולם לא סיפרה להורים שילדיהם היו ניסוי. 11 מהילדים מתו ורבים אחרים סבלו מתופעות לוואי כמו נזק מוחי ואי ספיקת איברים. דו”ח של משרד הבריאות של ניגריה הגיע למסקנה כי הניסוי היה “ניסוי בלתי חוקי של סם לא רשום”, “מקרה ברור של ניצול של בורים”, והפרה של החוק הניגרי והבינלאומי. פייזר לא קיבלה הסכמה או הודיעה למטופלים שהם ניסוי.

ב-2002, פייזר הסכימה לשלם 49 מיליון דולר כדי ליישב את ההאשמות לפיהן חברת התרופות הונה את הממשלה הפדרלית ו-40 מדינות בכך שגבתה יותר מדי עבור טיפול הכולסטרול שלה ליפיטור. ליפיטור רשמה מכירות של 6.45 מיליארד דולר ב-2001.

ב-2004, פייזר הסכימה להודות באשמה בשתי עבירות פליליות ושילמה 430 מיליון דולר כעונשים כדי להסדיר את האישומים כי היא קידמה במרמה את התרופה Neurontin לשימושים לא מאושרים. פייזר הסכימה שהיא משווקת באגרסיביות את התרופה לאפילפסיה באמצעים אסורים למצבים שאינם קשורים, כולל הפרעה דו קוטבית, כאב, כאבי ראש ומיגרנה וגמילה מסמים ואלכוהול. הטקטיקה של פייזר כללה נטיעת פעילי חברות בקהל באירועי חינוך רפואי ושיחד רופאים בנסיעות יוקרה.

בשנת 2008 פרסם ה”ניו יורק טיימס” מאמר שכותרתו “מומחים מסכמים מחקרים מניפולדים של פייזר”. פייזר עיכבה את הפרסום של מחקרים שליליים, ספגה נתונים שליליים כדי להציב אותם באור חיובי יותר, ושלטה בזרימת נתוני המחקר הקליניים על מנת לקדם את תרופת האפילפסיה שלה Neurontin. פייזר הפסיקה את תוכנית השיווק שלה עבור Neurontin בשנת 2004 לאחר שהתרופה הפכה לזמינה . באותה שנה שילמה החברה 430 מיליון דולר כדי ליישב תביעות פליליות ואזרחיות פדרליות לפיהן אחת מחברות הבת שלה קידמה את התרופה לשימושים לא מאושרים.

ב-2009, פייזר נקנסה ב-2.3 מיליארד דולר, אז הסדר ההונאה הגדול ביותר בתחום הבריאות והקנס הפלילי הגדול ביותר שהוטל אי פעם בארצות הברית. פייזר הודתה באשמה במיתוג שגוי של משכך הכאבים בקסטרה ב”כוונה להונות או להטעות”, תוך קידום התרופה לטיפול בכאב חריף במינונים שה-FDA ראה בעבר גבוהים בצורה מסוכנת. הממשלה טענה שפייזר שילמה פיצויים לרופאים העומדים בדרישות וכן קידמה שלוש תרופות אחרות באופן בלתי חוקי: התרופה האנטי פסיכוטית Geodon, אנטיביוטיקה Zyvox והתרופה האנטי אפילפטית Lyrica.

ב-2009, פייזר שילמה 750 מיליון דולר כדי ליישב 35,000 תביעות לפיהן התרופה שלה, רזולין, אחראית ל-63 מקרי מוות ועשרות אי ספיקת כבד. נסיגת רזולין מהשוק האמריקאי ב-21 במרץ 2000, בעקבות משא ומתן בין יצרן התרופה ל-FDA. בכירי ה-FDA עמדו זמן רב מאחורי התרופה למרות מספר ההרוגים הגובר והיעדר של רזולין יתרונות מוכחים מצילי חיים. עמדתם של פקידי ה-FDA עמדה בניגוד לעמיתיהם בבריטניה, שם רזולין הוסר החל מה-1 בדצמבר 1997.

בשנת 2010, פייזר חויבה לשלם פיצויים בסך 142.1 מיליון דולר בגין הפרת החוק הפדרלי נגד חטיפות על ידי מכירה ושיווק מזויף של Neurontin לשימושים שלא אושרו על ידי ה-FDA. חבר המושבעים מצא כי השיווק של “Neurontin” של פייזר הפר הן את חוק הארגונים המושפעים והמושחתים (RICO) והן את חוק התחרות הבלתי הוגנת של קליפורניה.

בשנת 2010 פרסם הניו יורק טיימס מאמר שכותרתו “פייזר נותנת פרטים על תשלומים לרופאים”. פייזר הודתה כי היא שילמה כ-20 מיליון דולר ל-4,500 רופאים ואנשי מקצוע רפואיים אחרים עבור התייעצות ודיבור בשמה בששת החודשים האחרונים של 2009. פייזר שילמה גם 15.3 מיליון דולר ל-250 מרכזים רפואיים אקדמיים וקבוצות מחקר אחרות עבור ניסויים קליניים באותו זמן.  הגילויים נדרשו על פי הסכם שחתמה החברה כדי להסדיר חקירה פדרלית על קידום לא חוקי של תרופות לשימושים מחוץ למותג.

בשנת 2010, Blue Cross Blue Shield הגישה תביעה נגד פייזר המאשימה את ענקית התרופות במתן שוחד בלתי חוקי ל-5,000 רופאים בחופשות מפוארות בקריביים, משחקי גולף, עיסויים ופעילויות פנאי אחרות במטרה לשכנע רופאים להשתמש ב-Bextra לשימוש מחוץ למותג.

בשנת 2010, קשרים שדלפו בין פייזר לפקידים אמריקאים בניגריה הראו שפייזר שכרה חוקרים לחשוף ראיות לשחיתות נגד התובע הכללי הניגרי במטרה לסחוט אותו כדי להפסיק את ההליכים המשפטיים על משפט טרובאן השנוי במחלוקת ב-1996, הכולל ילדים עם דלקת קרום המוח. ב-2009, פייזר הסכימה לשלם 75 מיליון דולר למשפחות שנפגעו במהלך ניסוי הסמים ב-1996, אך הקשרים מצביעים על כך שענקית התרופות האמריקאית חיפשה סחיטה כדי לגרום לתובע הכללי הניגרי לבטל את התביעה הפדרלית של 6 מיליארד דולר נגד פייזר. ההדלפות הראו כי החוקרים של פייזר מעבירים מידע ‘מזיק’ לתקשורת המקומית ומאיימים על היועץ המשפטי לממשלה שמידע מזיק הרבה יותר ייצא אם לא יבטל את התביעה. התביעה בסך 6 מיליארד דולר בוטלה ב-2009.

בשנת 2012, הרשות לניירות ערך האשימה את פייזר  בהפרת חוק התנהלות שחיתות חוץ (FCPA) כאשר חברות הבת שלה שיחדו רופאים ואנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות שהועסקו על ידי ממשלות זרות בבולגריה, סין, קרואטיה, צ’כיה, איטליה, קזחסטן, רוסיה וסרביה כדי לזכות בעסקים. לפי ה-SEC, עובדי החברות הבנות של פייזר אישרו וביצעו תשלומים במזומן וסיפקו תמריצים אחרים לשחד רופאים ממשלתיים כדי להשתמש במוצרי פייזר.

בשנת 2012, פייזר שילמה 1.2 מיליארד דולר כדי ליישב תביעות של כמעט 10,000 נשים לפיהן תרופת ההורמונים החלופיים שלה, Prempro, גרמה לסרטן השד. ההסדרים של Prempro מגיעים לאחר שש שנים של ניסויים, שבהם זכו לכמה תובעות עשרות מיליוני דולרים, כולל פיצויים עונשיים על פעולותיה של יצרנית התרופות בהעלמת מידע על הסיכון לסרטן השד מ-Prempro.

בשנת 2013, פייזר הסכימה לשלם 55 מיליון דולר כדי להסדיר כתבי אישום פליליים בגין אי הזהרת חולים ורופאים על הסיכונים של מחלת כליות, פגיעה בכליות, אי ספיקת כליות ודלקת כליות אינטרסטיציאלית חריפה הנגרמת על ידי מעכב משאבת הפרוטונים שלה, פרוטוניקס.

ב-2013, פייזר הפרישה 288 מיליון דולר כדי ליישב תביעות של 2,700 אנשים לפיהם התרופה שלה, Chantix, גרמה למחשבות אובדניות ולהפרעות פסיכולוגיות קשות. ה-FDA קבע כי Chantix קשור כנראה לסיכון גבוה יותר להתקף לב.

ב-2014, פייזר שילמה 35 מיליון דולר כדי ליישב תביעה שהאשימה את החברה הבת שלה בקידום התרופה להשתלת כליה, Rapamune, לשימושים לא מאושרים, כולל מתן שוחד לרופאים שיירשמו אותה לחולים. לדברי התובע הכללי של ניו יורק, אריק שניידרמן, שהוביל את החקירה, וויית’ גרם לרופאים לדחוף את התרופה לשימושים לא מאושרים, תוך הסתמכות על “מצגות מטעות של נתונים”.

בשנת 2016, פייזר נקנסה בסכום שיא של 84.2 מיליון ליש”ט בגין גביית יתר של NHS עבור התרופה נגד אפילפסיה שלה, פניטואין, ב-2,600% (מ-2.83 ליש”ט ל-67.50 ליש”ט לקפסולה), והגדילה את העלות למשלמי המסים בבריטניה מ-2 מיליון ליש”ט ב-2012. לכ-50 מיליון פאונד ב-2013.

מקור : https://kanekoa.substack.com/p/pfizers-history-of-fraud-corruption