חשיפות חוזרות לאותו זן של וירוס עשויה לגרום להגדלת האפיניות (=הגדלת יכולת הקישור בין נוגדן לאנטיגן ויראלי) לאותו זן ויראלי שאליו נחשפנו יצירת נוגדנים על ידי תאי B, מתרחשת בין היתר תוך שימוש בתהליך הנקרא affinity maturation.
בתהליך זה, נוצרים נוגדנים בעלי יכולת קישור חזק יותר ויותר. ככל שנזריק יותר אנטיגן, כך "יבחרו" תאי B שהם ספציפיים לזן או לאנטיגן שאיתו אנו מחסנים דבר זה יגרום לכך שאנחנו מאבדים אוכלוסיות של תאי B פחות ספציפיים לאותו זן/אנטיגן מחסן אבל עשויים להיות מאד יעילים לזן חדש של וירוס אשר עשוי להגיע. כלומר: אנחנו מעלים את הספציפיות של התגובה החיסונית אולם מורידים את הגמישות של התגובה.
כל מי שלמד אימונולוגיה יודע שאחת מהתכונות החזקות ביותר במערכת החיסון היא הגמישות שלה. נתינת בוסטרים חוזרים עם ריאגנט חיסוני ״לא מעודכן״ בסופו של דבר עשויה דווקא לעזור לוירוס להתחמק ממערכת החיסון. יתירה מכך, החשיבות של נוגדנים בהגנה מפני הוירוס הרבה יותר נמוכה ממה שהציבור הרחב (ואולי אף מקבלי ההחלטות חושבים). הזרוע המשמעותית יותר בתגובה כנגד וירוסים היא זרוע תאי ה-T. תאי T ידועים בתור קו הגנה משמעותי ביותר כנגד וירוסים רבים וביניהם קורונות עונתיות.
החיסון משרה זיכרון חיסוני והגנה תאית ואין עדות לכך שהזיכרון החיסוני נחלש כיום. אחת מאוכלוסיות היעד שהחיסון מכוון בעיקר אליהם כקבוצת הסיכון המשמעותית הם החולים המבוגרים. גם לי יש הורים מבוגרים אשר אני מעוניין להגן עליהם אך לא אמליץ להם להתחסן בחיסון הרביעי במתכונתו הנוכחית. במהלך ההזדקנות של מערכת החיסון הולכים ופוחתים תאי T זיכרון. לכאורה מתן בוסטר רק יסייע להם. אולם הדבר אינו בהכרח נכון! כבר בעבר פורסם כי לאור המגבלה של רפרטואר תאי ה-T אשר פוחת עם הגיל קיים חשש שחשיפות חוזרות לאותו האנטיגן יגרמו להסטה (skewing) של תאי T כנגד אותו גורם מזהם.
המשמעות של דבר זה היא שזה עשוי להוביל בסופו של דבר לאובדן תאי T זיכרון כנגד מזהמים אחרים. תאוריה זו הועלתה עוד לפני הפנדמיה ואינה מתייחסת ספציפית לחיסון הנוכחי. חרב הפיפיות של החיסונים החוזרים היא בעיה קשה גם כאן שעשויה לסכן הרבה יותר מאלה שהיא מתיימרת להציל. אם אכן יש מחשבה לחיסון רביעי, יש לבצע ניסוי מבוקר ע"י צוות מומחים בנושא, אשר יקבל אישורי אתיקה נדרשים. ציבור המבוגרים בארץ אינו חיות ניסוי.
פרופ' אריאל מוניץ הוא אימונולוג ופרופסור מן המניין באוניברסיטת תל-אביב. מתמחה בפעילות מערכת החיסון בתהליכים דלקתיים כגון אלו אשר ניתן למצוא במחלות אלרגיות, מחלות מעי , דלקתיות ואף סרטן .